יפן היא אחת המדינות שהקדימו את משחק ה-EV, עם השקת מיצובישי i-MIEV וניסאן LEAF לפני יותר מעשור.
המכוניות נתמכו על ידי תמריצים, והפצת נקודות טעינה AC ומטענים מהירים DC המשתמשים בתקן CHAdeMO היפני (במשך מספר שנים התקן התפשט בעולם, כולל באירופה ובצפון אמריקה). הפריסה המסיבית של מטעני CHAdeMO, באמצעות סובסידיות ממשלתיות גבוהות, אפשרה ליפן להגדיל את מספר המטענים המהירים ל-7,000 בסביבות 2016.
בתחילה, יפן הייתה אחד משווקי המכירה הכל-חשמליים המובילים ועל הנייר, הכל נראה טוב. עם זאת, במהלך השנים, לא הייתה התקדמות רבה מבחינת מכירות ויפן היא כיום שוק BEV קטן למדי.
רוב הענף, כולל טויוטה, די נרתע ממכוניות חשמליות, בעוד שדחף ה-EV של ניסאן ומיצובישי נחלש.
כבר לפני שלוש שנים היה ברור שהניצול של תשתית הטעינה נמוך, כי מכירות ה-EV נמוכות.
והנה אנחנו באמצע 2021, קוראים את הדוח של בלומברג ש"אין ליפן מספיק רכבי EV עבור מטעני החשמל שלה". מספר נקודות הטעינה ירד למעשה מ-30,300 בשנת 2020 ל-29,200 כעת (כולל כ-7,700 מטענים של CHAdeMO).
"לאחר שהצעת סובסידיות בהיקף של 100 מיליארד ין (911 מיליון דולר) בשנת הכספים 2012 לבניית תחנות טעינה ולדרבן אימוץ EV, עמודי טעינה צמחו.
כעת, עם חדירת EV רק בסביבות האחוז, יש במדינה מאות עמודי טעינה מזדקנים שאינם בשימוש בעוד שאחרים (יש להם תוחלת חיים ממוצעת של כשמונה שנים) יוצאים מכלל שירות".
זו תמונה עצובה למדי של החשמול ביפן, אבל העתיד לא חייב להיות כזה. עם ההתקדמות הטכנית ויצרנים מקומיים נוספים שישקיעו במכוניות החשמליות הראשונות שלהם, BEVs באופן טבעי יתרחבו בעשור הזה.
היצרניות היפניות פשוט פספסו את ההזדמנות של מאה שנה להיות בחזית המעבר למכוניות חשמליות בלבד (מלבד ניסאן, שפשוט נחלשה לאחר הדחיפה הראשונית).
מעניין לציין שלמדינה יש את השאיפה לפרוס 150,000 נקודות טעינה עד 2030, אבל נשיא טויוטה אקיו טויודה מזהיר לא ליצור מטרות חד-ממדיות כאלה:
"אני רוצה להימנע מהפיכת ההתקנה למטרה. אם מספר היחידות הוא המטרה היחידה, יחידות יותקנו בכל מקום שנראה אפשרי, מה שיביא לשיעורי ניצול נמוכים ובסופו של דבר לרמות נוחות נמוכות".
זמן פרסום: 03-03-2021